הפוסט הזה נכתב על ידי בלוגר אורח, Charlie Ten – שחקנית פורנו (או “שחקנית מזרן” כפי שהיא מגדירה את עצמה בפרופיל הטוויטר שלה, וצחוקה אותי) שמדברת על פורנו אתי. אחד הדברים שמאד מרגיזים אותי ב”דיון” סביב הפורנו (כפי שאני רואה את זה, המתמשך בין מי שסבורים שכל פורנו הוא רע ומזיק ומי שנגד זה) הוא שהמתנגדים לפורנו לעיתים קרובות אינם מעוניינים לדון בבעיות הספציפיות שיש בתעשייה עצמה – הם פשוט שונאים את כל הפורנו באופן גורף, ובכך חוסכים את הצורך להסתכל על הבעיות באופן מפורט. לעומת זאת, שחקנים כמו Charlie נמצאים במצב טוב יותר כדי לדון בדרכים שבהן התעשייה עשויה לא לספק את הצרכים של ההקשרים האנושיים והמקצועיים, ואיך מפיקים אתיים מנסים לשנות זאת. קחו את המושכה, Charlie…
פורנו אתי
פרובוקציה מחאה נגד הפורנו שהייתי עד אליה לאחרונה הפנתה את מחשבותיי לכיוון אחר. המחאה הייתה של “רשת הפמיניסטיות לונדון” שהופיעה מחוץ לאירוע פרסי הפורנו הבלתי-מוזמנים של בריטניה. הרגשתי מאוד שהדיבור שלהם כלפי נשים וכלפי כל מי שנכח במקום היה לא פחות מאופל – במקום לעודד חיות ואחריות, הם טענו שכל דרך בה נשים מרוויחות כסף מפורנו היא באופן משמעתי שוגה. כמובן שצחקנו על העיצובים שלהם ועל חוסר יכולתם להסביר את עמדותיהם באופן מסודר. אך אמנם לא הסכמתי איתם בכל רמ״ח ואשכתי, אנחנו כן יודעים שהתעשייה מכילה בעיות שמזיקות לעיתים.
השחקניות והשחקנים בתעשייה עשויים להרגיש צורך לשנות את עצמם כדי לזכות ביותר עבודות; לדוגמה, רבים מספרים לי שהקעקועים, הצלקות, ואפילו הגובה שלי מונעים מהם להשתלב בסצנות. חלק מהשחקנים נדחים משום שיש להם ניתוחים פלסטיים רבים מדי. בעוד שחלק מההחלטות האלה נובעות מצורך של ההפקות להתאים לשוק, ולהציג מוצר שמוכר, כולנו צריכים לחשוב איך להיחשב תעשייה שמייצרת פורנו עם מגוון רחב של גופים, במקום להמשיך את ההרגלה של יצירת פורנו עם גופים קטנים, לבני, וללא תקלות.
ההשפעה של תעשיית הפורנו על חיי החלה כבר לפני שהתחלתי לשמש כשחקנית בפועל. התחלתי לצפות בפורנו מגיל צעיר, והצטבר אצלי ניסיון של שנים בצפייה באותו נושא. בהתחלה, התמקדתי בעיקר באנטי-ז’אנר של מונעים יפניים, ולדעתי זה היה כמשהו יותר מוסרי. השאלה אם ההרגלים הראשוניים שלי לעשן פורנו השפיעו על חיי החיובית או השלילית נותרת פתוחה לדיון.
מצד אחד, זה הוביל אותי אל עולם הפורנו המקצועי שבחיים שלי היום, שהביא אותי לנסיעות לאמסטרדם, ברצלונה וברלין, בזכות הכישורים שלי כשחקנית וכאשת עסקים. אך מהצד השני, אולי זה גם אחראי ליצירה של תאווה אובססיבית לחוויות מיניות פרועות, אכזריות, ולפגיעות מיניות. אבל האם זה באמת דבר שלילי? אני מרוצה מינית, אפילו יותר מאשר בתיקולים קלאסיים — אין מצליפות, לא אזיקים, ואין ריגוש מיוחד שאשמח לנסות מחדש.
הורים צריכים לשקוד על פתיחת תהליך תקשורתי עם ילדיהם בכל הגילאים בנושאי מין, כדי להבהיר כי הפורנו הוא דמיון בלבד; במיוחד במציאות של היום שבה הוא נעשה נגיש יותר ויותר, והשלכות של החשיפה אליו חייבות להוסבר. על מערכת החינוך להתעדכן, על מנת להתאים לצורך של ילדים ללמוד על מין באחריות ומהימנות, ולדעת איך להתמודד עם הפיתויים והחומרי המידע הנגיש להם באינטרנט.
אני סבורה כי פורנו אתי נקבע לא על פי תכניו אלא על פי שני עקרונות עיקריים: יחס אדיב ומכבד כלפי המשתתפים בו, והשלמת התמורה הכספית הראויה עבור עבודתם. התנהלות אתית דורשת מפקחים ושחקנים לדבר בגובה העיניים, ליידע את השחקניות והשחקנים מראש על התוכנית, ולוודא שהם מבינים והסכימו לכל פרט. חשוב מאוד לדאוג לרווחתם – לספק אוכל, לשמור על אווירה מכבדת, ולכבד את ההסכמות והגבולות של כל אחד.
דוגמה לסטייה אתית שקרה לי הייתה במצב בו שיחקתי בסצנה בה נקשרתי לרצפה, עיניי מכוסות ופי חגר – ואי יכולת לומר “מילה בטוחה”. במהלך הסשן הרגשתי חבטה חדה שהביאה אותי להאמין שאני על סף מוות – דבר שהרגיז אותי מאוד, אף על פי שגיליתי מאוחר יותר שזה היה חפץ פשוט (פיןוויל), שאינו מסוכן. אך מה שחשוב הוא שתמיד יש לתכנן מראש דברים כאלה, ולוודא שהמשתתפים יודעים בדיוק במה הם מתעסקים.
בעבר, שחקניות ושחקנים הרוויחו עד עשרות אלפי ליש”ט לסצנה. היום, השכר המוצע בממלכה המאוחדת נע בין 300 ל-350 ליש”ט לסצנת זוגות, ורבים לא מייחסים חשיבות להשלמת ערך העבודה שלהם. המחיר הזה מעיד על כך שמאסטרות הקהל וההפקות מצומצמות, והחיפושים אחר תשומת הלב נעשים באמצעות הפחתת שכר או התנאים הכלכליים.
לדוגמה, לאחר שהוצע לי להשתתף בסצנה של גנגבנג עם ששה גברים ואישה אחת, סירבתי כי הרגשתי ששכר של 250 ליש”ט אינו מייצג את הערך שלי. במקום זאת, אני מעדיפה לעבוד באירופה בסצנות לסביות עם שכר גבוה יותר. כמובן, אשמח בעתיד לנסות סצנות של גנגבנג עבור מחיר מתאים, עם מפיק טוב ומטרה אמיתית. שחקניות שמסכימות לעבוד במחיר נמוך – כל אחת והסיבות שלה – אך זה לא מעיד בהכרח על מקצועיות או על חוויה איכותית. כל ניסיון, גם זה שעשיתי בחינם או בתשלום זניח, סייע לי לבנות את המוניטין והחיסכון שלי. עם זאת, אני דוגלת בתשלום הוגן ביחס לרווחים של ההפקות.
יצירת תוכן משותף – תהליך שבו שני צדדים מייצרים ותורמים לוידאו למכירה עצמאית – אינה בהכרח בלתי אתית. להפך, זה מניע את המוניטין והפיתוח של הקריירה שלך, כל עוד אתה שומר על שיקול דעת ומסתמך על שותפים אמינים. כפי שידוע, חלק מהאנשים עשויים לנסות להשתמש בתוכן שותף כדי לקבל חינם סיוע או שירותים, אך עם תכנון נכון זה יכול להיות כלי חשוב לקידום בקריירה.
בסופו של דבר, הדרך הטובה ביותר להבטיח את עתיד הפורנו האתי היא פשוט לקנות אותו. שימו לב to לרכוש סרטונים מהאמנים והאמניות המועדפים עליכם, להירשם לאתרים שהופכים את ההיצע אתי ונגיש, ולחפש תכנים שמבוססים על עקרונות של תקשורת מוסרית ויחסים מקצועיים. גם במישור התעשייתי, חשוב להקפיד על לימוד, תרגול של הסכמה, ושמירה על סטנדרטים של מקצוענות ותשלום הוגן למשתתפים.
