אני תמיד מתרגשת לקרוא בלוגים אורחים על רגעי ראשון – יש בזה משהו מרגש ומגרה, הרגע שבו משהו שתמיד חלמת עליו מתחיל להתממש. במיוחד כאשר החוויה עומדת לצפות ולפעמים אפילו לעבור את כל הציפיות הלוהטות שלך. לכן, ברור למה אני פשוט מתאהבת בבלוג האורח של השבוע, בו לעיה מספרת על חווית הסשן המינית השלישית הראשונה שלה – עם בעלה ואישה בשם ‘C’.
אני, בעלי, והחוויה הראשונה של סשן שלושתי
אותו אחר הצהריים, בעלי שלח לי הודעה עם צילום מסך משיחה ביניהם – אליו ואל ‘C’, האישה שהייתה איתו באופן רנדומלי במשך כמה חודשים. הוא סיפר לה שאנו שניים נהיה בבית בלילה הזה, והיא מוזמנת להגיע כדי לראות איך יתפתחו הדברים. התגובה שלה, מלאה באימוג’ים עם עיניים פעורות ולחיים אדומות, ואחרי הנקודה, גרמה לי ללחוש בלבבות שלי—בעיקר חרדתית, אך גם נרגשת מאוד.
“…אגיע בשש.”
***
רגע זה היה תקוע אצלי באיזשהו רשימה תת-מודעת, לא לחושוב על זה יותר מדי. בפנטזיות הארוטיות שלי, הייתי מבלה ביד אחת ומחבקת את עצמי, ומתארת לעצמי שאני רוצה להרגיש יותר מאשר זוג ידיים אחת עלי, יותר מפה של אחוזות על החזה שלי. וגם, עמוק יותר, הרעיון של יד של אישה… בעומק, זה היה מאוד רחוק מלהיות ברור לי או לדבר שיכולתי להודות בו בפתיחות. אפילו הרעיון הזה היה סוד, שהייתי מוכנה להסתיר.
עם זאת, קשרים פתוחים הם מקום נהדר לביטוי של רצונות. הם מאפשרים תקשורת על צרכים שנשארו תמיד חבויים, הם מרחיבים את הגבולות שחשבנו עליהם, מאפשרים להסתכל על הערכים והחוויות שלנו מזווית חדשה ולראות איך הדברים מתפתחים.
בעלי ידע שאני מעוניינת לחוות חיבור מיני עם אישה, וידע גם שהוא רוצה לצפות בי מקיימת או עם מישהי אחרת. לאחרונה מצא מישהי שמוכנה לנסות את זה איתנו. זה היה המפגש הראשון עבור כולנו, ותוכנן להיות חווית הכרות שקטה ומרגשת. לא היה מישהו שמבין או משגיח על התהליך – כולנו היינו מתרגשים, סקרנים ומוטרדים באותו הזמן. זה עבד בצורה מושלמת.
***
נוסעתי הביתה כשהראש שלי מעורפל, ומצאתי את בעלי מנגן מוזיקה חיה, שותה ג’ין וחייך כמו טיפש. התחלתי לחקות אותו. זה הרגיש כמו ערב של טקס בתי ספר, או מסיבה שבה אתה יודע שהחזה שחלמת על נשיקה ממנו עומדת לקרות. הכל רעד והתחמם, ואנחנו המשכנו לחבק, לרקוד כאילו אנחנו מטורפים ומתנשקים כמו חתנים וכלות. המילה ‘מתח’ לא מספיקה כדי לתאר את ההתרגשות. לא ידעתי עד אז שאפשר לפחד כל כך מדבר שאתה כל כך רוצה.
כשהיא הגיעה, חזרנו לחבוק חזק יותר. הושיבנו אותה בסלון שלנו, עם ג’ין ביד, כולנו ממריאים מרגשות של ק anticipation. ראיתי את בעלי מרחיק את רגלו מתחת לשולחן קפה ומניח אותה על שלה, ולב שלי החליף מקום. רגע אחרי, אני חשה סחרחורת ולוהטת, ומבקשת רשות לעצמי לקטוע לרגע את ההתרגשות, וללכת לשירותים – שזו הייתה בעיקר תירוץ חלקי.
ידעתי בדיוק למה אני חוזרת, והייתי בטוחה יותר מכל שהגוף שלי מוכן לרגע הזה, אבל גם כך, עלי להישען על משקופי הדלת כדי לתמוך ברגליי הרועדות. היא פנתה לכורסה ליד, ליד בעלי, והם התנשקו. ידו הייתה בתוך החולצה שלה. ישבתי על הכיסא הריק וצפיתי.
צפייה זו – מי יוכל להסביר לי מה יכולה להיות בדיוק התעוררות שכזאת? גם כשהיא ואני צמודות ומתנשקות ברכות, והוא כרוע בין שתינו, מלקק ומחזיק בשותפים לשעת הקסם – אפילו כשהיא הייתה עם הפיטמה בפה לראשונה, או כשהכנסתי אצבע בפות הרטובה והחלקה שלה, ושמעתי אותה מגרגרת, או כשהבטחתי לעצמי שוב ושוב שאני אוהבת נשים – כל זה נדמה קטן לעומת הרגע שבו יצאתי רגע לחדר אחר להביא מים, וחזרתי למצוא אותו על גופה, רוכב עליה, רגלה שלמה פרושה, אוחזת בו חזק.
ראיתי את בעלי מזיין אותה, מחייך אליה, חודר אליה, שמעתי אותה לטעום ולרצות עוד, וחשבתי – אין א.net יותר מזה. זה המהות של החוויה הזו, ההתרגשות המיוחדת, ההתחברות שכמעט ונדמית בלתי ניתנת לתיאור.
לסיום, אנחנו מצאנו את עצמנו בערמה של עור רך, גפיים מזיעות, חיוכים חביונים, נשיקות ואצבעות נוגעות בעור, על המיטה שלנו, דרך חוויית אושר שלא תישכח לעולם.
הבוקר שאחרי – הרגע המושלם
הבוקר שאחרי, אולי, היה הרגע הכי טוב. שנינו חייכנו, נוגעים, מצחיקים ומתמכרים מחדש ברגעים הקטנים שהיו חלק מהחוויה. לא יכולנו להפסיק לחייך, לשחזר את הרגעים הטובים, לדבר על ההפתעה וההתרגשות שהרגשנו. אפילו עכשיו, אני מריחה את הריח שלה על אצבעותיי. ועדיין זוכרת את התמונה שלהן, שזועקות וקשורות יחד על המיטה ההיא.
מאז עברנו חוויות טראשיות עם נשים וגברים – חלקן יותר מספקות, חקרניות ומרתקות. אבל אף חוויה לא תוכל לעבור את הרגע הראשון ההוא, המרהיב בכל קנה מידה, שלא יישכח לעולם.
